תשובות לשאלות שנערים ונערות, הורים וחברים שואלים, מתוך הפודקאסט והתכנים של סטרייט פרנדלי. כל תשובה מקושרת לפרק המקורי.
איך יוצאים מהארון?
בפודקאסט "סטרייט פרנדלי ישראל" הוקדשו לשאלה הזו שני פרקים. בחלק א׳ פאנל של ארבעה דוברים מגילאים ורקעים שונים משתף בסיפורים אישיים: סימנים מקדימים בשנים שלפני, החששות שהעסיקו אותם, והרגע מול ההורים, המשפחה המורחבת, הקולגות והחברים. בחלק ב׳ הם מתמקדים בתקופה שאחרי: התגובות של המשפחה והחברים, החששות מול ההקלה, ותחושות חדשות של חופש ושייכות. לפי הפרקים, יציאה מהארון קורה אחרת אצל כל אחד ואחת.
זה אחד הפרקים הכי פרקטיים בפודקאסט. לפי הפרק, יש מענה: לקטינים ולקטינות יש את בית דרור, ולגילאי 18 ומעלה יש מענה כמו הגג הורוד, הלנת חירום לצעירים וצעירות להט״בים. בפרק מיכאל רוס מארח את יעל סיני ביבלש, מנהלת בית דרור, לשיחה על האפשרויות שעומדות בפני נערים ונערות במצב הזה. הפרק מדגיש שזו לא תופעה נדירה ושזה יכול לקרות בכל בית.
אחד הפרקים הראשונים של הפודקאסט מציג את "יש עם מי לדבר", קו הקשב הגאה, שלפי הפרק זמין גם בצ׳אט וואטסאפ. בפרק, ד״ר גיל פישהוף מספר אילו נושאים מעלים מי שפונים לקו ובני המשפחה שלהם, ואילו מענים ניתנים. הפרק מזמין להשתמש בשירות בעת הצורך.
בפרק "שפה ומשמעויות" מיכאל רוס מתאר את "קוויר" כאחת ההגדרות שהוא הכי אוהב בשפה הלהט״בית: מילה שהתגלגלה ממילת גנאי למילה שמתארת זהות, ושנועדה לשבור הגדרות ומסגרות. באותו פרק הוא מסביר למה בעיניו אין "קהילה גאה" אלא "קהילות גאות", כי למילים יש כוח בעיצוב התודעה.
לפי תיאור הפרק "Trans in the Business Sector" (באנגלית): לאנשים טרנסג׳נדרים יש זהות מגדרית או ביטוי מגדרי ששונים מהמין שיוחס להם בלידה. להיות טרנס לא בהכרח קשור לנטייה המינית: אנשים טרנסג׳נדרים יכולים להגדיר את עצמם כסטרייטים, הומואים או לסביות, ביסקסואלים, א־מיניים, או לבחור לא לתייג את הנטייה שלהם בכלל.